תקציר מנהלים
במסגרת הדיונים על עתיד רצועת עזה, נשמעו הצעות להעניק לקטאר תפקיד מרכזי בשיקום הרצועה, באופן בלעדי או כחלק מקואליציה של מדינות ערביות. אם רצועת עזה תהיה נתונה להשפעה קטארית ירע הדבר את מצבה האסטרטגי של ישראל ויגביל באופן משמעותי את מרחב הפעולה שלה נגד האויב העזתי. על מנת לפרט, להעמיק ולהבהיר טענה זו, בנייר זה ייסקרו ההיבטים השונים של עוצמתה, יחסיה, וכוונותיה של קטאר.
כדי להבין את קטאר צריך לחשוב עליה לא כעל מדינה מערבית רגילה אלא כמשפחה בעלת עוצמה מדינתית. משפחה אל־ת’אני שולטת בקטאר, מדינה קטנה שמספר תושביה עומד על כ־ 2.6 מיליון, שרק 11.6% מהם בעלי אזרחות קטארית. זוהי מדינה עשירה מאוד, שחולקת עם איראן את מאגר הגז מהגדולים בעולם המספק כשלישמהגז הנוזלי בשוק העולמי. קטאר ממצבת את עצמה כשחקן ורסטילי, ותשתף פעולה עם כל גורם על מנת לשרת את האינטרסים שלה. מבחינת קטאר, סעודיה מהווה את אחד האתגרים המרכזיים בפן הכלכלי ובאזורי השפעה, ומתוך אספקלריה זו יש להתייחס להידוק הקשרים הקטאריים עם איראן, טורקיה וציר האחים המוסלמים. מצד שני, היא מבטחת את עצמה באמצעות שיתוף פעולה עם ארה”ב ונוכחות צבאית אמריקאית מסיבית בשטחה, וממנה יצאו כוחות ארה”ב לרבות מפעולותיהם באפגניסטן ועיראק.
בצל עוצמתה הכלכלית יצרה קטאר רשת השפעה בינלאומית. היא ספקית אנרגיה מרכזית; כלי התקשורת המוביל בעולם הערבי, “אל־ג’זירה”, נמצא בשליטתה, והיא תורמת סכומים גבוהים מאוד לאוניברסיטאות המובילות בעולם ומשפיעה על הלך הרוח בהן. קטאר, כך נחשף לאחרונה, שיחדה בסכומי כסף גבוהים פוליטיקאים ודמויות ציבוריות ברחבי העולם. כמו כן, קטאר רוכשת נשק וטכנולוגיה ברחבי המערב והיא פטרון חמאס ואף מארחת את בכיריו. למעשה, קטאר מארחת ומסייעת לאסלאמיסטים רדיקליים מזה עשורים, מטפחת אנטישמיות ממסדית וכן מפיצה את משנתו של שייח’ יוסוף אל־קרדאווי ברחבי העולם הערבי.
לאור זאת צריך לשרטט כיצד תיראה המציאות הריאל־פוליטית של דומיננטיות קטארית ברצועת עזה:
א. התוצאה של טבח 7 באוקטובר תהיה הישג אסטרטגי לחמאס, וביום שאחרי הוא יזכה להתעצמות בדמות חסות מדינתית.
ב. ישראל עלולה למצוא עצמה עומדת מול עוצמה מדינתית בכל חיכוך, בלתי נמנע, ברצועת עזה. ניתן לראות מצב זה בזעיר אנפין ביחסי ירדן והר הבית. דומיננטיות פורמלית של מדינה כה עוצמתית בשטח טריטוריאלי מובחן, תוביל לאתגרים משמעותיים ולצמצום מרחב הפעולה של ישראל. במילים פשוטות, בטרם כל פעולה צבאית או אפילו לחץ כלכלי על הרצועה, ישראל תצטרך לשקול ולאמוד כיצד תגיב קטאר, על עוצמתה וזרועותיה, וכן כיצד יגיבו יתר המדינות לאור חששן מתרעומת קטארית.
ג. כל חיכוך מול רצועת עזה יוביל ללחצים בינלאומיים לאור חשיבותה של קטאר בשוק האנרגיה. קטאר מספקת כשליש מהגז הטבעי הנוזלי ( LNG ) העולמי והיא צפויה לספק כ־ 40% עד 2029 . חשיבות הגז הקטארי גברה על ניסיונות מצד סעודיה, האמירויות, בחריין ומצרים למנוע מחברות בינלאומיות לעשות עסקים עם קטאר בתקופת המצור (2017 ־ 2020 ). קטאר ניצלה את המצור לפתח את עצמאותה, ועזבה את ארגון אופ”ק. המלחמה באוקראינה והסנקציות נגד רוסיה חיזקו את חשיבות הגז הקטארי, והייצוא שלו לאירופה גדל 2 – קטאר מספקת כ־ 10% מייבוא ה־ LNG לאיחוד האירופי. 3 קטאר כבר הראתה כיצד היא משתמשת בגז כמנוף לחץ – לאחר שהאיחוד האירופי החל לחקור חשד למתן שוחד קטארי לחברי פרלמנט אירופים, התריעה האמירות שהחקירה עלולה לשבש את אספקת הגז.
ד. החשיבות שבהצבת כוחות אמריקאיים על אדמת קטאר עלולה להוביל ללחצים על ישראל להימנע מכל חיכוך עימה. ישראל אף עלולה להימנע מחיכוך מעין זה באופן וולונטרי בזמן פעילות צבאית אמריקאית במזרח התיכון.
ה. דומיננטיות קטארית ברצועת עזה עלולה להעצים את המעורבות הטורקית באזור, בהיותם האידיאולוגית והאסטרטגית בין המדינות.
ו. גורמים שונים ברצועה יזכו לחסינות דה־פקטו מפני תקיפות או מעצרים מצד ישראל לאור היותם נציגים קטאריים. מיותר לציין שעל ישראל להנחית מפלה אסטרטגית על העזתים. אינדיקציה להצלחה תהיה כשעזה כבר לא תהווה איום על ישראל וכשלמדינת ישראל תהיה יד חופשית לפעול בה לצורכי ביטחון. דומיננטיות קטארית בעזה תכפה מגבלות על ישראל ותצמצם את מרחב הפעולה הישראלי ברצועה. קטאר, יחד עם מנהיגיו המדיניים של חמאס בדוחה, עלולה להעלות לשלטון בעזה גורמים איתם עבדה בעבר, כלומר, גורמים המזוהים עם חמאס. קטאר נוקטת בקו אנטי־ישראלי )ואף אנטישמי( באופן מובהק גם לאחר טבח 7 באוקטובר, ואין להעניק לה פרס בדמות ישות מדינתית על גבול ישראל. אם קטאר תהפוך למושיעה של עזה, תדמיתה כמממנת טרור תוחלף בתדמית הומניטרית וישראל תאבד את אחד ממנופי הלחץ היחידים שיש לה עליה. לכן, על ישראל להרחיק את קטאר מניהול עתידי של רצועת עזה.
